פחד-נכון שזו מילה מפחידה??

מי מאתנו אינו מפחד ממשהו אחד לפחות? לכל אחד מאתנו יש פחדים, בין אם הם מודעים ובין אם אינם מודעים.

יש את אלו שכלום לא מפחיד אותם, ישנם האחרים שהרבה דברים מפחידים אותם ולצדם קיימים אותם האנשים שאינם מפחדים לדבר על הפחד שלהם למול אלו שמאוד מפחדים לדבר בקול רם על הפחד שלהם.

האמת? פחד הוא בהחלט משהו מפחיד. תחשבו, הוא עמום, אין לו צורה, אין לו ריח, אי אפשר לראות אותו, לתפוס אותו ואפילו להבין אותו. פחד הוא משהו שיכול אפילו לעצבן כי הוא "מרשה לעצמו" לשבש לנו ולהפריע לנו במצבים שונים.

יש כאלו שעבורם לומר בקול רם שהם מפחדים זה סימן לחולשה, ובואו לא נשכח את אחד הסטריאוטיפים שעליהם גדלנו. שלגבר אסור לפחד או לבכות...

היום אני רוצה לדבר אתכם על פחד מטיפול

שתי מילים שכל אחת בפני עצמה מפחידה ועדיין נתפשת ע"י הרבה אנשים כשתי מילים גסות..

פעם כל מי שהלך לטיפול נתפש כ"משוגע", כ"חלש", כלא מתמודד עם החיים.

היום, פנייה לטיפול נחווית כשמשהו יותר לגיטימי, כאמצעי לשפר איכות חיים, להביא לרווחה נפשית אך עדיין לצערי זה לא כך אצל כולם.

כבר שני עשורים אני עובדת עם הורים, ובכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות, כאילו זו הייתה הפעם הראשונה שלי, עד כמה רבים אותם הורים שיעשו את הכול למען ילדם חוץ מלהרשות לי ל"געת בהם"....

ומה הכוונה ב "לגעת בהם"?

זה לעזור להורה להבין את העולם הרגשי של עצמו, של ילדו, לעזור לו להבין מה הילד שלו "מוציא ממנו", כאשר יהיו הילדים שלרוב ייצרו כעס אצל ההורה למול האחרים שייצרו צורך להגן ולגונן... לחדד לו את ההסתכלות על איך הוא גדל ועם אילו חוויות והבנות הוא הגיע לתפקידו כהורה.

מה מסתתר מאחורי הפחד?

אני פוגשת הרבה הורים שיקחו את הילד שלהם לאינספור טיפולים, חוגים, וימצאו אפילו את החוגים הכי ייחודיים שלמענם יצאו מעיר מגוריהם, יקנו עבורו את מיטב המשחקים והספרים ואף יקחו אותם לכל פעילויות ההעשרה שרק קיימות ,חוץ מאשר להתמודד עם הדבר האמיתי וגם הכי מפחיד והוא-לטפל בהורות שלהם שזה בעצם לטפל בעצמם ,להבין איפה החלק שלהם כאנשים, כהורים אשר אינו מאפשר לילד שלהם להתקדם.

אז ממה באמת מפחדים ההורים?

פחד אחד גדול הוא לשמוע את עצמך אומר בקול רם שטעית, שלא הצלחת לעשות כמו שמאוד רצית ופנטזת שתעשה …ובואו נודה על האמת-זה קשה!!

פחד שני גדול קשור לעובדה שהבן זוג ישמע את הטעויות שלי ואולי יאשים אותי? אולי יוסיף לרגשות האשמה שכבר ממילא קיימים ??

ולשני פחדים אלו מתווסף פחד נוסף-שיושב מולך איש מקצוע, שעוזר לך להתבונן במראה של המציאות ולראות דברים שאולי ביום יום לא הצלחת לראות ,כי אתה בתפקיד של ההורה ,שאולי העדפת לא לראות,או שראית ולא הבנת את המשמעות וההשפעה שיש לזה.

ונכון,זו הרגשה בהחלט לא נעימה.

אז תרשו לי לנפץ כמה סטריאוטיפים שעליהם גדלנו

עדיין לא נולד ההורה שלא טועה וכדברי הסבתות: "מטעויות לומדים", לכן החוכמה היא -לא איך אני נמנע מטעויות אלא מה אני עושה איתן.

איך אני מרשה לעצמי כהורה, לא לתת לטעויות להפחיד אותי, להתבונן להן בעיניים ולהרשות לאיש הטיפול ל"געת בי" כדי שאני אוכל "לגעת" בצורה נכונה ומקדמת בילד שלי.

מטרתנו במרכז `נגר לינדנבאום` היא קודם כל לתת לכם ההורים והילדים את חווית הנורמליות שבלטעות.

אצלנו אתם יכולים לטעות, אתם יכולים לא לדעת, אתם יכולים להתחבט ולהתבלבל, אנו נעזור לכם להתבונן בטעות, ללמוד ממנה ולרכוש כלים חדשים כחלק מתהליך אישי, מעצים, ממוקד שללא ספק יביא לתוצאות.